רגע בבוקר בצמתים פקוקים

כשאנו יוצאים לדרכינו בבוקר לעבודה אם זה ברכב הפרטי ואם בתחבורה הציבורית אנו חווים מידי יום ביומו את המציאות המעיקה של המתנה מורטת עצבים בצמתים פקוקים. כאשר אין אפשרות לסטות לימין ,לשמאל או לכל דרך שהיא, ואנו נאלצים להישאר על מקומינו ולחכות גם אם אנו זקוקים באופן דחוף ביותר למהר מחשש של איחור במקום העבודה שיגרור  הפסד כספי או עקיצה מהבוס, או מחשש שילדינו יאחר לבית הספר או כל סיבה אחרת. אנו מוצאים את עצמינו משתרכים באיטיות אחרי טור ארוך של מכוניות עומדות בחוסר אונים.

בתחילה מנסים לתור סביבנו אולי יש איזשהו פתח מילוט אך כשאנו קולטים את המציאות המחשבות הראשונות שעוברות בראשינו הן כיצד תיראה החצי שעה הבאה ,כיצד נגיע באיחור ומה נאמר ,כיצד נתנצל שוב ואיך יגיבו חזרה . המחשבות רצות במהירות ומתסכלות. אכן לא נעים לאחר ולא נחמד להתנצל שוב ושוב.

 על מנת שלא נגיע למצבים הלא נעימים של האיחורים עלינו לחשב מראש את זמן היציאה מהבית  לשער את שעת הפקקים ולהקדימה. לרוב אנו יודעים את השעה הבעייתית אך עדיין חוזרים ויוצאים באותן שעות מידי יום. 

מדוע המציאות הזו נשנית? מחקרים רבים מראים כי שינויים מאיימים על האדם ,כל שינוי אפילו קטן נתפס כשינוי מהלך ושינוי מהלך דורש התנהגות שונה שגורמת לחשש.

אם ננסה למרות החשש לבצע שינוי קטן זה של שעת היציאה נחסוך מאיתנו חששות רבים יותר מהבוס ומכל שאר האיחורים השונים.

נשמח מאד לשמוע על שינוי בזמנים שסייע לכם